מחקר פאזה III, רב‑מרכזי, אקראי, מבוקר פלצבו, כפול-סמיות להערכת אטזוליזומאב (ATEZOLIZUMAB) (נוגדן נגד PD-L1) כטיפול משלים בחולי קרצינומה של תאי הכליה המצויים בסיכון גבוה להתפתחות גרורות לאחר כריתת כליה.

פרטי המחקר:

נתונים קליניים מעודדים המתפתחים בתחום טיפולי אימונותרפיה בגידולים הדגימו כי טיפולים הממוקדים בהגברת תגובות תאי T נגד סרטן יכולים להוביל ליתרון משמעותי במונחי הישרדות בחולים עם ממאירויות מתקדמות.

PD-L1 הוא חלבון חוץ-תאי המדכא את התגובות החיסוניות בעיקר ברקמות ההיקפיות באמצעות קישור לשני הקולטנים שלו PD-1 ו- B7.1. נמצא כי גידולים רבים מראים ביטוי יתר של PD-L1, אשר פועל באמצעות דיכוי תגובה חיסונית נוגדת גידול. PD-1 הוא קולטן מעכב המתבטא על תאי T לאחר שפעול תאי T, אשר נשמר במצבים של סטימולציה כרונית כגון בזיהום כרוני או בסרטן. קישור של PD-L1 אל PD-1 מעכב שגשוג תאי T, ייצור ציטוקינים ופעילות ציטוליטית, דבר המוביל לאינאקטיבציה פונקציונלית או להתשה של תאי T . B7.1 היא מולקולה המתבטאת על תאים המציגים אנטיגנים ותאי T משופעלים. קישור PD-L1 אל B7.1 על פני תאי T ותאים המציגים אנטיגנים יכול לתווך דיכוי של תגובות חיסוניות, לרבות עיכוב השפעול של תאי T וייצור ציטוקינים.
דווח כי ביטוי יתר של PD-L1 על פני תאי הגידול פוגע בתגובת חיסון נוגדת גידול, דבר המוביל להתחמקות ממערכת החיסון. לפיכך, שיבוש המסלול PD-L1/PD-1 מייצג אסטרטגיה אטרקטיבית להחייאת תגובה חיסונית של תאי T הספציפית לגידול. ביטוי PD-L1 על ידי תאי הגידול ב- RCC גרורתית של תאים בהירים נקשר בתוצאות גרועות יותר, לרבות PFS ו- OS גרועות יותר, אף בנוכחות טיפול פעיל במעכבי VEGF.
טיפול ממוקד במסלול PD-L1 באמצעות אטזוליזומאב הדגים פעילות בחולים עם ממאירויות מתקדמות, שמחלתם לא הגיבה לטיפולים מקובלים או בחולים שסירבו לקבל טיפולים מקובלים. במחקר PCD4989g, מחקר העלאת מינון והרחבה פאזה Ia , נצפו תגובות אובייקטיביות למתן אטזוליזומאב כתכשיר יחיד במגוון ממאירויות נרחב .בקבוצת RCC, חולים בעלי ביטוי PD-L1 בדרגת IC1/2/3 הדגימו שיעורי תגובה והישרדות טובים יותר במונחים מספריים בעקבות טיפול באטזוליזומאב לעומת אלה עם IC0. אף על פי כן, נראה כי אטזוליזומאב מדגים פעילות גם בחולים עם גידולי RCC המתאפיינים ב- IC0 ב- PD-L1 IHC.

NIH: NCT03024996

לפרטים נוספים (באנגלית) - לחצו כאן

קריטריונים לקבלה למחקר (עיקריים בלבד):

• מטופלים ומטופלות בני ≥ 18 שנים
• RCC מאושרת היסטולוגית
• עברו כריתת כליה ומסווגים כמצויים בסיכון גבוה להישנות RCC מתאימים להשתתפות במחקר