סרטן המעי הגס הינו אחד מתופעות הסרטן הנפוצות והקשות בישראל. מחקרים קלינים רבים מנסים למצוא מזור והקלה לחולים במחלה. גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.

 מחקר להערכת טיפול קרינתי חד פעמי וממוקד (SIRT) בשילוב עם FOLFOX6m בהשוואה למתן FOLFOX6m בלבד, כקו טיפול ראשון בקרב חולי סרטן בעלי גרורות בלתי נתיחות בכבד שמקורן מקרצינומה ראשונית במעי.

מחקר קליני הבוחן את בטיחותו ויעילותו של טיפול משולב של פרומיטיל וקפסיטבין, בחולים הסובלים מסרטן המעי הגס והחלחולת..בנוסף, המחקר נועד גם לזהות ולאפיין את תופעות הלוואי העשויות להיות מיוחסות לטיפול זה וכן לקבוע את התכונות הקשורות לפיזור של התרופה בגוף

מחקר שלב III אקראי, כפול-סמיות להערכת בטיחות ויעילות של הטיפול באמצעות רגוראפאניב (סטיברגה) בהשוואה לטיפול מבוסס פלצבו כטיפול משלים בקרב חולי סרטן המעי לאחר ניתוח להסרת הגרורות לכבד והשלמת הטיפול הכימותרפי.

FAP-FAMILIAL ADENOMATOUS POLYPOSIS הינה תסמונת גנטית בעלת דפוס תורשה אוטוזומלי דומיננטי הנובעת ממוטציות שונות בגן APC. במרבית המקרים המוטציות נגרמות כתוצאה מהחלפת נוקלאוטיד אחד בגן ה-APC וגורמות להחלפה של חומצה אמינית ב- STOP CODON. כתוצאה מכך נוצר חלבון APC לקוי, קטן ולא תפקודי. התסמונת מתבטאת בכך שבתאי המעי הגס חלה מוטציה בעותק התקין של גן ה-APC, הגורמת למופע של פוליפים מסוג אדנומה במעי הגס החל מגיל העשרה בצורה הקלאסית של התסמונת, ובגילאים מאוחרים יותר בצורות המתונות יותר שלה.

טיפול רפואי חדשני לחולי סרטן ראש וצוואר במסגרת מחקר קליני

חולי סרטן המעי המפתחים גרורות זקוקים לטיפול שיבלום את מחלתם. כיום מאושרים לשם כך מספר תכשירים שחלקם כימוטרפיים וחלקם ביולוגיים. ואולם, הניסיון מלמד כי למרות שכיחות גבוהה של תגובה התחלתית, הגידולים מפתחים עמידות לכל התכשירים המקובלים וממשיכים להתקדם לאחר פרקי זמן שונים.

בניסוי הקליני הנוכחי מוצע כי בשלב שכבר לא יהיו תרופות זמינות להמשך הטיפול בחולים אלה, הם יזכו לניסיון טיפולי נוסף ע"י תשלובת תרופתית ניסיונית. טיפול זה יכלול תכשירים מוכרים, אך שהשימוש בחלק מהם הוא רק בהתוויות אחרות. בנוסף לכך התרופות תוגשנה בשיטה שונה מהמקובל כך שיפעילו מנגנונים שונים מן המקובלים: במקום מינונים גבוהים הפוגעים ישירות בתאי הגידול והמחייבים הפסקות בין המנות, ינתנו תרופות המחקר במינונים נמוכים, תכופים ורצופים לאורך כל תקופת הטיפול. שיטה חדשה זו נקראת "מטרונומית" ופעילותה נגד הגידול, כפי שהודגמה בחיות מעבדה, היא רק בעקיפין על ידי פגיעה במרכיבים בסביבתו הקרובה של הגידול ובעיקר בכלי הדם שלו, ללא תלות בעמידות הגידול לטיפולים הקודמים. טיפול זה הוכיח יעילות גם במודלים קליניים, כגון ב- 1/3 מחולות סרטן השד שכבר מיצו קוי טיפול מקובלים.

מטרתו של מחקר זה הוא לבחון האם משלב של קווי הטיפול יאט את צמיחת הגידול הסרטני שלך יאפשר לרופאים ללמוד על טיבו של המשלב התרופתי ברצף הנתון של קווי הטיפול השונים

מחקר שלב 3 רב מרכזי, בהקצאה אקראית, בתווית פתוחה, בשלוש זרועות של אנקורפניב וצטוקסימאב בתוספת או ללא תוספת של בינימטיניב לעומת אירינוטקן / צטוקסימאב או עירוי של 5-פלואורואורציל (5-FU) / חומצה פולינית / אירינוטקן (FOLFIRI) / צטוקסימאב עם הכנה לצרכי בטיחות של אנקורפניב + בינימטיניב + צטוקסימאב במטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת הנושא מוטציית BRAF V600E.

הערכת הטיפול בתרופה פמברוליזומאב בהשוואה לכימותרפיה בקרב חולי סרטן מעי גס מתקדם עם מוטציות ב-dMMR או MSI-H

הערכת בטיחות הטיפול ברמוצירומאב ו-MEDI4736 בקרב חולי סרטן מתקדם מקומית ובלתי נתיח או גרורתי של מערכת העיכול ושל הריאות, הכולל אדנוקרצינומה של הקיבה ושל המעבר וושט-קיבה, סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) וקרצינומה של הקיבה (HCC).

 מחקר לחולי סרטן המעי הגס בעלי גרורות שמקורן במעי. המחקר מתקיים בחיפה ובירושלים

סרטן המעי הגס הוא אחד מהגידולים הממאירים השכיחים בעולם המערבי. למרות הטיפול הניתוחי והאונקולוגי, חלק לא מבוטל מהלוקים בגידול זה יפתחו גרורות שעלולות להביא למותם. על אף שניתוח לכריתת הגידול מהווה מרכיב מרכזי בטיפול, הוא גורר תגובת דחק פיזיולוגית, הכוללת החלשה זמנית של מערכת החיסון, שיכולה לתרום להתפתחות מחלה גרורתית

מטרת המחקר הינה להפחית מקרים של חזרת גידולים במעי וברקטום ולהפחית את הסיכויים לתהליך גרורתי

מחקר אקראי, כפול סמיות ורב מרכזי.

גיוס המטופלים למחקר זה הסתיים